טורדזמן נ' כהן דני אירועים בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תובענה לפיצוי בגין נזק גוף.

לטענת התובעת, בתאריך 18.02.2009, מעדה במהלך מסיבת חתונה שהתקימה באולם אירועים, שבבעלות הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "אולם הנתבעות"), וכתוצאה, נגרמו לה נזקי גוף.

בדיון מיום כט' חשון תשע"ג – 14.11.2012, הגיעו הצדדים לידי הסדר דיוני, לפיו יועמד גובה הנזק שנגרם לתובעת ע"ס 60,000 ₪, לא כולל שכ"ט עו"ד.

בהמשך, בדיון שהתקים היום, הגיעו הצדדים להסדר דיוני נוסף, על פיו הסמיכו את בית המשפט להכריע בתובענה על דרך הפשרה, בהתאם להוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, וזאת תוך התבססות על מכלול הראיות שהוגשו לתיק בית המשפט, בפסק דין מנומק בקצרה, ולאחר שמיעת סיכומים קצרים, וזאת תוך קביעת מידת האחריות המיוחסת לנתבעות במסגרת הנזק כפי שהוסכם בין הצדדים.

לאחר שעינתי בעדויות שנשמעו עד כה, לרבות העדים שעדותם הושמעה בבית המשפט; תצהירי העדים לרבות עד מטעם הנתבעת שלא הושמעה עדותו; מוצגים שהוצגו על ידי הצדדים, וכן בקלטת הוידאו שהוגשה על ידי התובעת, והמתעדת אירוע הנפילה, באתי לכדי מסקנה כדלקמן:

א. אכן, עלה בידי התובעת לעמוד בנטל ההוכחה, כפי שעולה מהעדויות ומצילום האירוע, כי לא היתה הקפדה ראויה על נקיון רצפת אולם האירועים, מה שיוצר סיכון למשתתפי האירוע הסובבים באולם, בצפיפות, רוקדים ומבלים.

אמנם, צפוי כי אולם שמחות, בו מבלים אנשים, שותים ואוכלים, לא יהיה בגדר שטח סטרילי, וכדברי כב' השופט א. ויתקון, אין ניתן לצפות מבעל אולם להעמיד עובד נקיון "לכל אריח ואריח" – ראה ע.א. 285/73 לגיל טרמפולין וציוד נ' נחמיאס, פ"ד כט(1) 63; ע.א. 683/77 ברוק נ' עירית תל אביב, פ"ד לד(1) 157.

יחד עם זאת, סבורני כי אדם המבלה באולם אירועים רשאי לצפות לכך כי יהיה נקי ממפגעים, לרבות לכלוך או רטיבות, וחובתם של הנתבעים לפעול באופן סביר, לרבות פעולה יזומה, שיטתית, לסקור מדי פעם את אולם האירועים לרבות רחבת הריקודים, ולהזמין עובד נקיון.

לאור האמור עד כה, הגעתי לכדי מסקנה כי הנתבעת 1 לא נערכה כראוי ולא נקטה אמצעי זהירות מספיקים וחיוניים לצמצום סכנת ההחלקה.

על כן יש לקבוע, כי קמה חובת זהירות של בעל אולם כלפי הנוכחים והמבלים בו, וכי חובת זהירות זו הופרה במקרה דנן.

ב. לאחר שנקבע, כי האחריות העיקרית למניעת סכנת הרטיבות מוטלת על הנתבעת 1, יש לשקלל במכלול האחריות אף את חובותיה של התובעת, שעיניה בראשה, ובהן, חובתה הבסיסית להזהר, להמנע מנטילת סיכון מיותר, כאשר מדובר המקום שלטענתה ולטענת העדים שהובאו מטעמה היה מועד להחלקה, ומסקירה ולו חטופה של רחבת הריקודים טרם כניסתו, ניתן היה לראות כי הרצפה רטובה ולהימנע מכניסה לרחבה, או להתנהל בה בזהירות המתבקשת, ובכך למנוע את נפילתה.

בעניננו, התובעת בעדותה מתארת כי הבחינה ברטיבות ברחבת הריקודים וכי פנתה מספר פעמים לעובדי הנתבעת 1 בבקשה להסרת הרטיבות. עוד הוסיפה התובעת כי בטרם החלה לרקוד, הבחינה באורחים אחרים כשהם נוטים ליפול ארצה עקב אותה הרטיבות. ראה לדוגמא צטוט:

ש: ספרי מה קרה שהביא אותך להביא את התביעה?

ת: אני והאחים שלי וחברים רקדנו על רחבת הריקודים, ומתחילת הערב כשהתחילו הריקודים, כל הערב אנו ניגשים לבקש לנקות את הרחבה, אני באופן אישי נגשתי לאחד העובדים שיבואו לנקות את הרחבה. כולנו בקשנו אלף פעמים שיבואו לנקות את הרחבה. נגשתי לבקש שינקו את הרחבה בזמן הריקודים, לא זוכרת אם לפני או אחרי האוכל. ולא התיחסו אלינו, הכל היה רטוב.

ש: השופט אומר שהוא ראה את הקלטת ולא רואים כל רטיבות על הרצפה?

ת: יש רטיבות על הרצפה, יש כוסות על הרצפה, וכוס שתיה מספיק שתישפך זה יגרום לרטיבות.

ש: היו אנשים נוספים שנפלו?

ת: בסרט רואים עוד אנשים שכמעט נופלים, היתה אשה מבוגרת שכמעט נפלה ומישהו החזיק אותה.

ש: למה לא נגשתם לדי.ג' ובקשתם בקול רם לבוא לנקות את הרחבה?